#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 1 בהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל האם מותר לשחטה ביו&quot;ט, ומאי שנא מנדרים ונדבות?	רב הונא פשט שמותר כיון שא&quot;א לכזית בשר בלא שחיטה, ואינו דומה לנדרים ונדבות שכהנים משולחן גבוה קא זכו.	ביצה כא.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא. 2 עיסה חציה של נכרי חציה של ישראל האם מותר לאפותה ביו&quot;ט ומאי שנא מעיסת הכלבים שהרועים אוכלים ממנה?<p dir=""rtl"">בני באגא דרמו עלייהו קמחא דבני חילא האם מותר להם לאפות להם ביו&quot;ט?</p>"	"עיסה חציה של נכרי חציה של ישראל - רב חסדא אסר לאפותה ביו&quot;ט כיון דאפשר למפלגא בלישה. אינו דומה לעיסת הכלבים אף שיכול למפלגא בלישה הכי כשיש לו נבלה הואיל ויכול לפיסן בנבלה {וזה מועיל אף לרב חסדא שסובר שלא מועיל הואיל ומקלעי ליה אורחים &lt;ע' ר&quot;ן&gt;}.<p dir=""rtl"">בני באגא - רב הונא אמר אם מסכימים שיתנו ריפתא לינוקא מותר, ואם לא אסור. (לרש&quot;י פליג על רב חסדא ורב חסדא לא יתיר דמצי מפלגא בלישה. תוס' והרמב&quot;ם סוברים שלא פליגי וכאן כו&quot;ע מודים שהקמח של הגויים ואם לא יאפו לא יתנו להם להביא לינוקא.) </p>"	ביצה כא.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 3 האם מותר ביו&quot;ט לבשל לנכרי ולכלבים ומנין?	"לגוים - לכו&quot;ע אסור דכתיב &quot;הוא לבדו יעשה <u>לכם</u>&quot; ולא לגוים, <p dir=""rtl"">לבהמה - ריה&quot;ג אומר אף בהמה התמעטה אף שהיא בכלל נפש כדכתיב ומכה נפש בהמה ישלמה, התמעטה מ&quot;לכם&quot; כנ&quot;ל. ר&quot;ע מתיר לבהמה, עדיף למעט נכרים שאין מזונותיהם עליך ולא בהמה שמזונתן עליך.</p>"	ביצה כא.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 1 לריה&quot;ג שסובר &quot;לכם&quot; ולא לכלבים הני סופלי לחיותא היכי שדינן להו ביום טוב ובשבת?	"ביו&quot;ט - יבשים ראויים להסקה ואף לחים ראויים להיסק גדול.<p dir=""rtl"">בשבת - מטלטל להו אגב רפתא.</p>"	ביצה כא:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 2 האם מותר לזמן נכרי ביו&quot;ט ובשבת ומדוע?	"ריב&quot;ל התיר בשבת ואסר ביו&quot;ט גזירה שמא ירבה בשבילו וזה חולק על רב הונא שהתיר להרבות לגוי אם יכול לאכול כל חתיכה וחתיכה (ע&quot;פ גרסתנו ופרש&quot;י, אבל להרמב&quot;ם ולתוס' לא פליג וכו&quot;ע מודים שיש איסור להוסיף בשבילו וממילא להזמינו).<p dir=""rtl"">רב אחא בר יעקב אסר לזמן אף בשבת משום שיירי כוסות שאסור לטלטלם אף אגב הכוס משום שבם איסורי הנאה (יין נסך), אף דהוי גרף של רעי אין עושים גרף של רעי לכתחילה.</p><p dir=""rtl"">רבא פסק: מותר לזמן בשבת ואסור ביו&quot;ט, מרימר ומר זוטרא שבא אליהם אורח נכרי ביו&quot;ט אמרו לו שלא יוסיפו לטרוח בשבילו.</p>"	ביצה כא:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 3 האם מותר ביו&quot;ט לחמם מים לרחוץ רגליו, והאם מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה?	"ב&quot;ש אוסרים לחמם מים לרגליו אלא אם ראוים לשתיה (ושותה מהם) וב&quot;ה מתירים.<p dir=""rtl"">כמו כן ב&quot;ה מתירים לעשות מדורה ולהתחמם כנגדה, וב&quot;ש אוסרים שאין להם הבדל בין הנאת כל גופו להנאת אבר.</p>"	ביצה כא:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא: 4 'שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי, אין טומנין את החמין לכתחילה ביום טוב' מדוע (3)?<p dir=""rtl"">[מי ששכח לערב מה מותר לו לבשל?]</p>"	"רב הונא: כשלא הניח עירובי תבשילין חכמים התירו לו כדי חייו לאפות לו פת אחת, לבשל לו קדרה אחת ולהדליק את הנר, משום ר' יצחק אמרו אף צולין לו דג קטן, ולענין הטמנה ב&quot;ש אסרו וב&quot;ה מתירים.<p dir=""rtl"">רבא: כשהניח עירוב ובכל זאת אסרו להטמין שמוכח שזה לצורך מחר.</p><p dir=""rtl"">הקשה עליו אביי שמוכח בברייתא של חנניא אם ערבו בהטמנה אפשר להטמין אלא כשעירב בתבשיל ולא בהטמנה וכחנניא שסובר שלב&quot;ש אין טומנין אלא על הטמון ואין אופים אלא על האפוי וכד' ולב&quot;ה אם עירב בתבשיל יכול אף להטמין.</p>"	ביצה כא:		שני
